החלטה בתיק בש"א 2699/08

הנתבעים מבקשים להתיר להם להגיש כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד במסגרת ההליך, וכן להתיר להם לפצל את הסעדים בכל הנוגע לכתב התביעה שכנגד.

בהחלטתו מיום 15/9/07 של כב' השופט (הרשם) שמואל ברוך, התקבלה, באופן חלקי, בקשת הרשות להתגונן שהוגשה מטעם הנתבעים, בהתייחס לטענות הגנה מסויימות.

על פי הנטען בבקשה, הצדדים הגישו ערעורים על החלטה זו, שנדונו בפני כב' השופטת צ'רניאק, וביום 15/1/08, הם קיבלו את המלצתה למתן רשות להתגונן לגבי קבוצת טענות מסוימת שלא ניתנה לגביהן רשות להתגונן קודם לכן, ונדחתה בקשתם ביחס לקבוצת טענות אחרת (לבקשה לא צורף עותק מהחלטתה של כב' השופטת צ'רניאק).

בהחלטתו של כב' השופט ברוך נקבע כי התצהיר ישמש ככתב הגנה (וכחלק ממנו גם חוות הדעת).

הנתבעים טוענים, כי הגשת כתב הגנה עצמאי בהליך, הכולל רק את הטענות לגביהן ניתנה רשות להתגונן, עשויי לייעל את הדיון בהליך, ולכן הם מבקשים להתיר את הגשתו, בהתאם לתקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי.

בסעיף 18 לתגובתו, טוען התובע כי אין לו התנגדות להגשת כתב הגנה בתביעה העיקרית, ובלבד שלא יהיה בו משום שינוי או הרחבת חזית.

לאור זאת, ומאחר שאכן טמון היגיון רב בהגשת כתב הגנה נפרד שיתייחס לטענות לגביהן ניתנה רשות להתגונן, אני מתיר את הגשת כתב ההגנה, בתוך 30 יום.

התובע מתנגד לבקשת הנתבעים להתיר הגשת כתב תביעה שכנגד ולבקשתם לפיצול סעדים, מאחר שלטענתו, רכיבים אלה סותרים זה את זה, כך שלמעשה, המשמעות המעשית שלהם, היא הגשת כתב תביעה שכנגד רק לאחר שתוכרע התביעה העיקרית, על מנת שהנתבעים יוכלו לאמוד את היקף ההפסד הכספי בר הקיזוז.

כפי שמבהירים הנתבעים בתגובתם, מדובר בפרשנות מוטעית של התובע את רכיבי הבקשה.  הנתבעים עותרים להגשת כתב תביעה שכנגד במקביל להגשת כתב הגנה בהליך העיקרי, במטרה ששתי התביעות יתבררו יחד, אלא שהם מעוניינים, בשלב ראשון, להגיש את התביעה רק בגין הנזקים הישירים שנגרמו להם (השבה של סכומי הריבית שנגבו ביתר והשבה של סכומי הכסף שהושקעו בחברה שבבעלותם בשל חיובי ריבית), ורק לאחר בירור התביעה העיקרית, להגיש תביעה בגין הנזקים העקיפים (אובדן רווחים ואובדן הכנסות).  לשיטת הנתבעים, בירור טענותיהם באופן זה נדרש מאחר שבשלב הנוכחי, לא ברור מהו היקף הנזק שנגרם להם, והתשובה לשאלה זו תלויה בקבלת שיעורי הריבית הנטענים, כפי שחושבו בחוות הדעת. לשיטתם, מן הראוי לפצל את הדיון בהליך, כך שבשלב ראשון יתברר מצב היתרות הנכון של החברה וההשקעות הכספיות של הנתבעים, ורק לאחר מכן, ככל שטענות הנתבעים יאומתו מבחינה עקרונית, הם יגישו תביעה נפרדת בגין הנזקים העקיפים.

אני סבור כי קיימת הצדקה להתיר הגשתה של תביעה שכנגד; ניתן ללוותה בבקשה נפרדת ומנומקת לפיצול סעדים (שתבורר בפני שופט).

כידוע, אין קשר בין תביעה מקורית לבין תביעה שכנגד מבחינה זו, שאם נוצרו נסיבות המצדיקות את סיומה של התביעה המקורית באופן כלשהו, הרי שאין כל סיבה שבית המשפט לא יעשה כן מייד כשהבשילו הנסיבות לכך. אין לעכב מתן פסק דין לגבי התביעה המקורית, עד שיסתיים בירורה של התביעה שכנגד, שכן אין כל תלות בין שתי התביעות (ע"א 436/83 לוי ואח' נ' דקו ואח', פ"ד מ(4) 589; בר"ע (חיפה) 1470/95 זוירלינג נ' זוירלינג, תק-מח 96(1) 962). 

מכאן, כי משנוצר הצורך בהגשת כתב הגנה, והתובע אף אינו מתנגד להגשתו, יש להתיר גם את הגשתה של התביעה שכנגד, שכאמור, בניגוד לסברת התובע, היא אינה תלויה בתוצאת הדיון בתביעה העיקרית, אלא עתידה להתברר כפי שמתבררת כל תביעה שכנגד שהיא.

בסעיף 20 לבקשתם, טוענים הנתבעים כי בכוונתם לצרף את חברת מלון קרלטון נהריה בע"מ כצד להליך, שכן היא צד דרוש, וצירופה אינו עלול לשנות את גדר המחלוקת בהליך.  בתגובתו, מתנגד התובע לצירוף החברה כצד להליך, מאחר שמדובר בחברה המצויה בהליכי פירוק, ומעת שניתן צו פירוק, רק המפרק הוא שמוסמך להגיש תביעות בשם החברה.

בתשובתם לתגובה, מפנים הנתבעים לפסק דינה מיום 9/2/05 של כב' סגנית הנשיא (כתוארה אז)  בלהה גילאור מבית המשפט המחוזי בחיפה, בה נקבע, בין היתר- "המחלוקת הנטענת בין בנק דיסקונט למשפחת גרוס וטענות משפחת גרוס כי החוב לבנק נמוך בלפחות 6 מליון ש"ח , או סכום דומה לכך, תתברר בביהמ"ש המוסמך בתביעה שתוגש ע"י משפחת גרוס כנגד הבנק, בהתייחס לבש"א 2364/05. התביעה תוגש תוך 120 ימים מהיום. אני מתירה למשפחת גרוס, כמתחייב מטענותיהם והקשורות לחשבון החברה שנוהל בבנק, לפעול גם בשם החברה בעניין התביעה. הוצאות ההתדיינות יחולו אך ורק על משפחת גרוס" (נספח ה' לכתב התביעה).

אני סבור, כי לאור מגבלת הזמן הגלומה בפסק דין זה, מן הראוי שהנתבעים יפנו בשנית לבית משפט של פירוק, בבקשה לקבלת היתר להגשת התביעה בשם החברה, וכל עוד לא מתבצעת פניה כאמור, אין הצדקה להתיר את הגשת התביעה שכנגד גם מטעם החברה.

לאור זאת, הבקשה מתקבלת בחלקה. כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד יוגשו בתוך 30 יום. אין צו להוצאות.

ניתנה היום כ"ח ב אדר א, תשס"ח (5 במרץ 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.